למעלה מעשרים שנה בעולמות החינוך, שואלת את עצמה קרן, מה מהותו של המפגש בין מבוגר.ת לילד.ה תחת הכותרת של מורה/מחנך.ת? בדרכה של מריה מונטסורי היא מצאה מעל לכל חווית פליאה. האין זו משאלת ליבנו? לחוות את גילוי העולם כקסם יום יומי בעיניים בורקות ובתשוקה? זו מהותה – לטפח יצורים אנושיים, שמביטים ופועלים בעולמם מתוך סקרנות, מתוך בחירה, מתוך אחריות עמוקה לעצמם ולסביבתם. חדוות התנסות וחקר, שאינם תלויים בבסיסם בהצלחה, אלא עיקרם לימוד המהנה שטמון בהתנסות, ובגאולת הכותרת, שהיא שכרה הבלתי נמנע של התנסות זו – בניית יצור אנושי בטוח בעצמו.
איך נפתח את הדור הבא שימשיך ויקח את העולם והחברה האנושית לעבר עתידה הטוב? כיצד נתמוך ביכולתם של הילדים להמשיך לייצר וליצור, מחד כאינדיבידואליים יחודיים בעלי נטיות וכוחות משל עצמם, ומאידך, כחלק מקהילות לומדות, הפועמות ככוורת דבורים, בשיתופי פעולה, בלימוד עמיתים ובשמחת היחד ההרמוני הנפלא שנוצר כשחיים ונותנים לחיות.
איך עושים את זה ולמה זה מאוד חשוב לנו כיום?
במפגש מבוא ליסודות החינוך על פי דרכה של מריה מונטסורי, נציץ פנימה למהויות הדרך ולקשר שלה להתפתחות מיטבית של ילדים ונדון גם בשאלת השאלות – מהי הרלוונטיות שלה לחיינו בהינתן הצרכים הקהילתיים ומבנה מערכת החינוך בישראל.
אשת חינוך פרוגרסיבית ופמיניסטית שפגשה את מריה מונטסורי והתאהבה. מובילת קהילות לומדות רב גיליות בגיל הרך ובגיל היסודי, בעברי בעלת גן מונטסורי פרטי, מרצה ומכשירה אנשי חינוך מהשדה. חוקרת ותלמידה כל הזמן.