אחרי ניסיונות רבים שלא צלחו להיכנס להריון, נעמה ובעלה יואב החליטו לאמץ.
את בתם הבכורה אימצו בארץ כשהייתה רק בת חודש וחצי. הם חשבו אז שאימצנו תינוקת שהיא "דף חלק". בגיל כל כך צעיר, איזו טראומה יכולה להירשם בנפשה? איזה זיכרון יכול להיות לה מאימה הביולוגית? כך חשבו, אבל בתם מדברת על הקשיים שלה, על הפחדים, הגעגועים ושאלות הזהות מגיל צעיר ובאופן מאוד ברור ולא מתנצל. השאלות האם הקשיים שאיתם היא מתמודדת הם כתוצאה מהגנטי, מטראומת הנטישה, ועד כמה יש ביכולתה להשפיע, מלוות את נעמה כל חיי האמהות שלה.
כיום, אחרי 12 שנות אימהות, למרות הקושי להניח לשאלת ה"למה", למדה להתמקד בשאלת ה"איך": איך לעזור לה, מהי המסגרת הלימודית הנכונה עבורה, ובעיקר איך כהורים הם יכולים לתמוך וללמוד כלים ומודלים מעשיים, כדי להגיע לוויסות רגשי וכדי לעזור לבתם ולהם לנהל את התסכולים היומיומיים.
המפגש המסקרן והמלמד מיועד לכל הורה ולכל מי שהיה פעם ילד.
ציירת ומחברת הספר "איך להיות אמא מאמצת" ואמא מאמצת לשתי בנות.